בלוג הודיה רופא

וידוי קטן. אני כותבת את השורות הללו בהתרגשות לא נורמאלית. זו 'הכתבה' הראשונה בבלוג שלי. בבלוג שכל כך חלמתי שיהיה לי. איכשהו, במרוצת השנים, ההריונות,

עוד לפני שהעזתי להניח את המפתחות במשרד החינוך ולעשות את סיבוב הפרסה הגדול שלי עוד בימים שרק דמיינתי את הבייבי שלי, ידעתי דבר אחד. ידעתי

"הודיה, אל תשאלי"! כך היא פתחה את השיחה. "זהו, אובחנו! ידעתי שיש לה את זה" ! אני מהקו השני לא הבנתי מה קרה מודה שהתחלתי